מהלל קבלני חשמל בע " מ נ' חב' אורתם סהר הנדסה בע " מ

פסק דין

1.בהתאם להסכמה שגובשה על-ידי הצדדים ביום 05.09.11, פסק דין זה ניתן מכוח הסמכות שהוענקה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, כשטווח הסכומים לפסיקה הוא בין 0 ₪ ל-122,000 ₪. כמו כן, עליי להתייחס בפסק הדין לעניין ההצמדה והוצאות המשפט. הצדדים ביקשו כי פסק הדין יהיה מנומק, וזאת לאחר שהוגשו סיכומים לשני הנושאים שנותרו במחלוקת, קרי, עניין קיזוז הוצאות ניהול ותקורת אתר בשיעור של 12% ושאלת קיזוז הבונוס. להלן העובדות הצריכות לעניין.

2.התובעת הינה חברה שעסקה בתחום קבלנות החשמל. כנגד התובעת ניתן צו פירוק ביום 10.05.07 וביום 02.11.08 התקבל אישור בית המשפט המחוזי לנקוט בהליכים שבפניי.

הנתבעת הינה חברה העוסקת בבניה. בחודש פברואר 2006 או בסמוך לכך, חתמו הצדדים על הסכם לביצוע עבודות חשמל על-ידי התובעת בפרויקט אותו ביצעה הנתבעת בקניון גירון באשקלון, דהיינו, התובעת הייתה קבלן משנה של הנתבעת בפרויקט זה.

3.אין מחלוקת כי במהלך ביצוע העבודות על-ידי התובעת, נקלעה זו לקשיים כספיים אשר הובילו אותה, בסופו של דבר, לפירוקה. קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי השאלה האם קשיים אלו הפריעו לתובעת בתפקודה השוטף והסבו לנתבעת נזקים, הכל כפי שיפורט להלן.

4.לטענת התובעת, בתום ביצוע העבודות נותרה הנתבעת חייבת לה עבור עבודות החשמל שבוצעה על-ידה בפרויקט סך של 357,864 ₪ (קרן), כשסכומים אלה בתוספת הצמדה למדד תשומות הבניה עד ליום 08.08.07 (מועד דרישת התשלום) וממועד זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, מסתכמים לסך של 432,051 ₪. על סכום זה הוגשה התביעה שבפניי.

5.הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי התובעת הפרה את ההסכם בין הצדדים באופן חד צדדי, כאשר חדלה לתפקד בסמוך לחודש ספטמבר 2006, וזאת לאחר עזיבתו של מנהל הפרויקט מטעם התובעת. הנתבעת טענה כי מצאה עצמה בסיטואציה בלתי אפשרית והמצב שנוצר אילץ אותה להיכנס לנעלי התובעת, לא רק בהסדרת תשלומים שונים שנדרשו כלפי ספקים ועובדים, אלא גם בצורך לתאם את ביצוע עבודות החשמל על ידי הגורמים השונים. הנתבעת טענה כי נאלצה לא רק לשלם ישירות לקבלני משנה ולפועלים, אלא גם נדרשה להשלים את ביצוע עבודות החשמל, להזמין בעצמה חומרים וגופי תאורה ולשאת בעלויות של החומרים והציוד.

6.בכתב הגנתה פירטה הנתבעת את טענות הקיזוז שנגרמו לה בשל מחדלי התובעת. הנתבעת טענה כי על-פי ההסכם בינה לבין מזמין העבודה נקבע שבמידה והנתבעת תעמוד בלוחות הזמנים והפרויקט יימסר בזמן, תקבל הנתבעת בונוס של 300,000 ₪. בפועל, לא עמדה הנתבעת במועד המסירה וזאת אך ורק בשל מחדלי התובעת. כתוצאה מהעיכוב שנגרם, שולם לנתבעת בונוס של 200,000 ₪ בלבד, במקום 300,000 ₪, ומכאן מבקשת הנתבעת לקזז מהסכומים המגיעים לתובעת סך של 100,000 ₪ (להלן: "הבונוס").

7.בכתב ההגנה פירטה הנתבעת את התחשיב שערכה לגבי התשלומים שמגיעים לתובעת בגין העבודות שבוצעו על-ידה, בקיזוז התשלומים והעבודות שבוצעו ישירות על-ידי הנתבעת, וזאת בשל הצורך להיכנס לנעלי התובעת. לפי חישוב הנתבעת בכתב ההגנה, התובעת היא זו שחייבת לנתבעת סך של 44,923 ₪. בנוסף, טוענת הנתבעת לנזקים מקיפים בסכום של 269,200 ₪. בין יתר טענותיה של הנתבעת, נכללה הטענה כי יש לקזז מהתובעת הוצאות ניהול ותקורת אתר בגובה 12% המגיעים לנתבעת בשל הצורך לנהל את ביצוע עבודות החשמל בעצמה במקום התובעת.

8.בישיבת קדם המשפט אשר התנהלה בפניי ביום 12.05.09 קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט, מכוחה מונה מומחה בתיק על מנת שיכריע בכל המחלוקות התלויות ועומדות, ופסיקתו תהיה סופית ומכרעת. בית המשפט מינה את המומחה אורי ברנר, מהנדס חשמל (להלן: "המומחה"), וזה הגיש את חוות דעתו ביום 27.02.11 (להלן: "חוות דעת מומחה בית משפט"). בחוות דעתו סקר המומחה את כלל העבודות שבוצעו, ציין מי היה הגורם המבצע ו"השורה התחתונה" של חוות הדעת הייתה כי ערך המתקן כולו (בהיבט של העבודות שאמורות היו להיות מבוצעות על ידי התובעת), כולל חריגים, עומד על סך של 778,721 ₪ (ללא מע"מ). מומחה בית משפט הגיע לכלל מסקנה כי יש לקזז סכומים עבור תשלומים ועבודות שבוצעו ע"י הנתבעת או מי מטעמה והיתרה לתשלום לטובת התובעת עומדת על סך של 182,514 ₪ (ללא מע"מ). הקיזוזים פורטו בטבלה שנערכה על ידי המומחה.

9.בחוות דעתו ציין מומחה בית משפט שני נושאים נוספים העומדים לדיון ואשר לא הוכרעו על-ידו: נושא תשלום דמי ניהול ותקורה בסך 12%; ונושא הבונוס. בעניין הבונוס, ציין המומחה כדלקמן:

"אין לנו כלים לאשר כי הפיגורים נבעו מעבודות החשמל בלבד ולא מעבודות אחרות, וכמו כן, לא ברורה לי מה מחויבות קבלן החשמל". יצוין כי לאחר שהתקבלה חוות הדעת ולאחר שהנתבעת המציאה הוכחה לכך ששילמה סכום נוסף של 60,000 ₪, נותרה המחלוקת בין הצדדים על סך של 122,514 ₪ בלבד.

10.כפי שציינתי בתחילת פסק דין זה, הסכימו הצדדים להסמיך את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט בשתי הסוגיות הללו, לאחר שהוגשו סיכומים בכתב. הנתבעת פתחה בהבאת סיכומיה, היות ובטענות קיזוז עסקינן. הנתבעת הדגישה בסיכומיה כי החוזה בין התובעת לנתבעת היווה חוזה "גב אל גב" מול ההתחייבות של הנתבעת כלפי מזמין העבודה. הנתבעת חזרה והדגישה כי אין חולק לעובדה שבמהלך ביצוע העבודות נקלעה התובעת לקשיים כלכליים שהובילו אותה להקפאת תהליכים, ולימים, לפירוקה. הנתבעת מציינת כי מצב זה גרם לכך שהתובעת לא עבדה עם מצבת כוח אדם מלאה הדרושה לביצוע הפרויקט; לא הזמינה במועדים את החומרים הנדרשים לביצוע עבודות החשמל ולא שילמה עבור אותם חומרים, ובסיטואציה זו הותירה את הנתבעת להתמודד עם השלמת עבודות החשמל בפרויקט, עבודות שהינן אבן דרך ומצויות בנתיב הקריטי לביצוע העבודות כולן.

11.הנתבעת טוענת כי התנהלותה של התובעת בפרויקט מהווה משום הפרת הסכם. הנתבעת מפנה לסעיף 13ב להסכם, הקובע כי כל ההוצאות והנזקים שייגרמו כתוצאה מההפרה יחולו על קבלן המשנה (התובעת), והנתבעת תהיה רשאית לנכותם מהסכומים המגיעים לו עבור עבודתו. הנתבעת מפנה לחוות דעתו של מומחה בית משפט בעמוד 3, שם קבע, בין השאר, כי היה על הנתבעת "להיכנס לנעליים" של התובעת ולמצוא פתרונות על מנת להשלים את העבודה, אשר הייתה חלק ממחויבות התובעת לנתבעת. הנתבעת מפנה לטבלה שנערכה על-ידי מומחה בית משפט, המלמדת על מספר הספקים איתם הייתה צריכה הנתבעת להתקשר ולתאם והכל בשל הקשיים של התובעת. הנתבעת מפנה לסכום הקיזוז אשר אושר על-ידי מומחה בית משפט העומד על סך של 496,207 ₪, סכום המהווה כ-63% מתוך כלל הסכומים שהיו אמורים להשתלם לתובעת בגין עבודתה.

12.הנתבעת מפנה לחוזה המדף של מדינת ישראל עם קבלנים, הקובע בסעיף 63(3)(א) כדלקדמן:

"תפס המזמין את החזקה במקום המבנה, יחולו ההוראות שלהלן:

א.הוצאות השלמת המבנה כאמור לעיל, יהיו על חשבון הקבלן והוא יישא בהתאם בנוסף להוצאות האמורות בתוספת של 12% מהן, כתמורה להוצאות משרדיות".

בהסתמך על הפרת התובעת ועל הסעיף לעיל, טוענת הנתבעת כי יש לקזז 12% מסכום העבודות שבוצעו בפועל על-ידי הנתבעת במקום התובעת, סכום זה מסתכם, לטענת הנתבעת, לסך של 59,544 ₪, בצירוף מע"מ. בסיכומי התגובה מודה הנתבעת כי התובעת אינה קשורה בחוזה מדף זה אולם טוענת כי מדובר בשיעור סביר והגיוני הנמצא בגדר האומדנא אותה רשאי לקבוע בית המשפט, בוודאי כשמדובר בפסיקה לפי סעיף 79 א'.

13.לגבי הבונוס, מפנה הנתבעת להוראות ההסכם בינה לבין המזמין. בסעיף 53.2 להסכם זה נקבע כי בגין עמידה במועד הסיום, ישלם המזמין לנתבעת בונוס בסך 200,000 ₪ בצירוף מע"מ, ובגין הקדמה של 14 יום, ישלם המזמין לקבלן בונוס נוסף של 100,000 ₪. המועד שנקבע למסירה, לאחר אורכות שניתנו, נקבע ליום 14.12.06. הנתבעת טוענת שאם הייתה מצליחה לסיים את העבודה עד ליום 30.11.06, הייתה מקבלת בונוס נוסף של 100,000 ₪.

14.הנתבעת טוענת כי הייתה עומדת ביעד זה, לולא הפרותיה של התובעת. הנתבעת מזכירה כל התובעת נקלעה לקשיים בחודש ספטמבר 2006 או בסמוך לכך. הנתבעת מפנה לתרשומות, למכתבים ולסיכומי ישיבות של המפקח מטעמה המתריעים בפני התובעת כי קיים פיגור בלוחות הזמנים, כי העיכוב שנגרם נגרם על-ידי התובעת, ועיכוב זה גורם לעיכוב יתר העבודות בפרויקט, שכן עבודות החשמל מצויות בנתיב הקריטי לפרויקט (ראו בעניין זה נספחים ט' – י"ט לסיכומים מטעם הנתבעת).